כל זה ראיתי

יורם רוזוב, 2022

הספר עוסק ביצירתו ארוכת השנים של יורם רוזוב, אמן ירושלמי שלאורך שנים הניף בציורו כצייר וכמורה בבצלאל את נס הריאליזם השומר אמונים למסורת הקלאסית האיטלקית. לאחר שחזר מהשתלמות בפירנצה בשנות השישים התמקד רוזוב ברישומים בשחור-לבן, חלקם תיעודיים ומרבית האחרים דמיוניים ומאוכלסים ברובם בסיוטים דרמטיים.

וכך התבטא רוזוב עצמו בספר הנוכחי על תהליך עבודתו "אני ניגש אל הבד אכול ספקות; אני משקשק בכל פעם מחדש, ולנוכח הבד הבתול חיי כתלויים לי מנגד. זוהי מעין הזמנה לדו-קרב; דו-קרב במובן הקלאסי או הרומנטי, ואני ככל הנראה מוכן להסתכן בכל פעם מחדש. חדווה, חרדה ומזוכיזם משמשים כאן בערבוביה, כמתחרים על בעלותם עליי."

 

ברלין - ירושלים

אמנות העלייה מגרמניה

גדעון עפרת, 2015

ברלין – ירושלים הוא הראשון מתוך טרילוגיה המבקשת להתמקד בשלושת הדיאלוגים האמנותיים הגדולים שניהלה האמנות הישראלית עם האמנות המערבית. ספר זה מתמקד באמני העלייה החמישית ומשימתו ללכוד את רוח התרבות החזותית הגרמנית בין שתי מלחמות העולם בגלגולה היהודי-ארצישראלי.

מעבר לציור ופיסול, היצירות שבספר כוללות אמצעים חזותיים כגון קרמיקה, גרפיקה, טיפוגרפיה, צילום וארכיטקטורה. הספר מתייחס לא רק לאמנים ממוצא גרמני, אלא גם לאמנים שרכשו את הכשרתם האמנותית בגרמניה ולכן הושפעו ממגמות האקספרסיוניזם, הבאוהאוס והאובייקטיביות החדשה לצד שרידי האימפרסיוניזם וזרם הנעורים. בגרמניה הם קלטו גם את זיקת האמנות לחברה, לאוטופיה החברתית ולספרות. בבואם ארצה חלקם גויסו לשירות אמנותי של התנועה הציונית, אחרים ביטאו באמנותם את שקיעת יהדות מזרח אירופה ומאוחר יותר את אובדנה בשואה. 

הם הביאו רוח היסטוריוסופית יהודית טרגית שנדחתה על ידי האמנות הארצישראלית והוגלתה אל שולי הקאנון. בהתאם, זכויותיה וזכרה של תרומה זו לסיפורה של אמנות ישראל הולכים ודוהים מהזיכרון התרבותי המקומי. ספר זה הוא הן "ספר זיכרון" והן הומאז' למרחב תרבותי שלם, שהותיר חותם בל יימחה בתרבות הישראלית.