פיסול בישראל במאה העשרים

ספר זה, על שני כרכיו, פורש את תולדות הפיסול הישראלי מראשיתו ב-1906 ועד סוף המאה העשרים. הוא מיטיב לתאר את המעבר מפיסול יהודי לפיסול ציוני וארצישראלי ואת הסיפור הדיאלקטי בין האבן לברזל שאפיין במשך שנים רבות את האמנות הישראלית: מהמתח בין “כנעניות” לבין הצרנה ופיסול האבן ה”כנעני” לעומת פיסול הברזל והפיסול הפוסט-מודרני, שהוליד פסלי תפאורה משחקיים ססגוניים, הומוריסטיים, מיתיים, אך תמיד סיפורים פיגורטיביים וכלה בהתפתחות המאוחרת של מדיום הפיסול לאובייקט, גוף, מיצג, מיצב, וידיאו, ועוד. כל אלה מהווים תחנות מרהיבות ב-100 שנות פעילות פיסולית מקומית רבגונית וענפה.