ברלין – ירושלים מתמקד באמנים בני העלייה החמישית ומשימתו ללכוד את רוח התרבות החזותית הגרמנית (בין שתי מלחמות העולם) בגלגולה היהודי-ארצישראלי.

פאריז – תל אביב מאגד מאמרים ורשימות פרי עטו של גדעון עפרת, הבוחנים את השפעת האמנות המודרניסטית הפריזאית על צמיחתה של האמנות בישראל.

הספר ניו יורק – תל אביב בוחן את ריבוי הפנים ביחסי האמנות הישראלית והאמנות האמריקאית המודרנית.

ירושלים – תל אביב הוא מסע מקומי, פנים-פריפריאלי ודיאלקטי בין שתי הערים שעיצבו יותר מכל את סיפורה של האמנות הישראלית.

קטלוג התערוכה Israel: Land and Identity בוחן את אופני התעצבותה של הזהות הישראלית כפי שהיא משתקפת בתרבות המקומית החזותית במשך מאה שנות קיומה, מבעד לייצוגים של אדמה ושל נופי הארץ.

לודוויג בלום: תש"ח, מחקרו המונוגרפי וההיסטורי של גדעון עפרת, משלב בין ביאור יצירותיו של אחד מציירי הנוף וההווי הטובים שידעה האמנות המקומית, לבין הקונטקסט ההיסטורי שמתוכו ועבורו הן נוצרו.

ספר-האמן אלימות וחמלה של יובל שאול פותח צוהר לעולם פרטי של יצירה ולתפיסת עולמו של האמן הישראלי העכשווי הייחודי יובל שאול.

ספרו של גדעון עפרת על יגאל תומרקין נפתח בשאלה- הייתכן שיגאל תומרקין הוא הפסל הישראלי המרתק ביותר שפעם בישראל מעולם? הספר מתבונן בפרקי יצירתו במרכזיים של תומרקין באופן כרונולוגי תיאורי ופרשני.

משה קסטל (1909-1991) היה צייר אשר לכל אורך דרכו האמנותית רבת-הפנים מ1930 ואילך נמשך אל טקסים חילוניים ורליגיוזיים, אשר מבטאים את הביקוש העקבי שלו אחר אמנות חזותית שבסימן האירוע הנשגב והחגיגי.

מונוגרפיה ראשונה זו על הצייר אריה לובין (1980-1897) מבקשת לפרוש את פרקי יצירתו השופעת ופעילותו האמנותית בישראל